חיתוכי נייר - היסטוריה וכמה המלצות לעבודה

הגעתי לחיתוכי נייר דרך הסיפור של סבתא שלי. איירתי את הזיכרונות שלה משנות ה-30 בגרמניה דרך צלליות וחיתוכי נייר. לימדתי את עצמי את הטכניקה המופלאה הזו מתוך התבוננות במגזרות נייר שהיו מקובלות מאוד באזור של גרמניה ומתך מחקר עצמי של הנייר. אבל האמנות המופלאה הזו של חיתוכי נייר היא עתיקה וחוצה יבשות, כפי שלמדתי במהלך השנים.

כבר במצרים העתיקה אנחנו מוצאים את השימוש הראשון בנייר. את הנייר הם יצרו מפפירוס ומצאו בקברים של פרעונים גם פפירוסים מצויירים. את הנייר שאנחנו מכירים כיום המציאו הסינים. הם יצרו את הנייר מתאית של חומר צמחי ומים ועד היום משתמשים בטכניקות כאלה לייצור נייר מסורתי. מגזרות הנייר העתיקות ביותר ששרדו הן מהמאה ה-7 לספירה והן הגיעו מסין. האמנות המופלה הזו שלהם, לחתוך ניירות אורז בשלמות שכזו, דיוק והקושי הרב בחיתוכי נייר עדינים כל כך מפליאים אותי כל פעם מחדש.

הנייר הגיע לאירופה דרך סוחרים, וכמובן שאם יש נייר - יצרו את אמנות חיתוכי הנייר גם באירופה. יצירה של סילואטות "פרסים" היתה מאוד מקובלת ולמשל לאמא שלי היה אוסף די גדול של "פרסים". למי שלא מכיר את הדבר המופלא הזה - אלו הן צלליות שחורות של דמויות, חתוכות מנייר דק ועדין. יש גם "פרסים" צבעוניים, שגם הם חתוכים אך רואים את הפרטים שבתוכם על ידי ציור.

חיתוכי נייר כיום לא נעשים רק בשכבה אחת אלא נעשים בשכבות שונות וממש יכולים ליצור עומק. אני אוהבת במיוחד את אלו הנוצרות בקופסאות אור - וכאשר האור נדלק נוצר הקסם. יש כאן גם יכולת של ניצול הנייר והגמישות שלו וגם את השכבות השונות היוצרות אור וצל.

הצל הוא מרכיב מהותי בכל הקשור לחיתוכי נייר כיוון שהוא מכניס מימד נוסף של עומק לתוך העבודה. לכן תאורה נכונה היא קריטית להצגת עבודות בחיתוכי נייר.

מפליא אותי בכל פעם מחדש כמה פשטות יש בנייר עצמו והמגוון הרחב שאפשר ליצור ממנו - גם בלי קו אחד של עיפרון או צבע. הגמישות שהוא מאפשר, החוזק שלו מול העדינות שקיימת בו. הפשטות שלו מול מורכבות הדימוי.

פעמים רבות שאלו אותי אם העבודות שלי נוצרות בחיתוך לייזר. התשובה היא כמובן לא. העבודה על כל חיתוך נייר מצריכה דיוק רב על מנת ליצור את האשליה של הקו, מצריכה תכנון ומחשבה מראש של חיבור הקווים - היכן הם יתחברו כך שהם ישרתו גם את הקומפוזיציה וגם יחזיקו את הדימוי, תכנון של השחור והלבן - מה האור ומה הצל בדימוי עצמו והטלת הצל שתהיה כתוצאה מהתאורה.

אך אני חייבת להתוודות בפניכם שלא תמיד אני מתכננת את הכל עד הסוף ומשאירה גם פתח להפתעה שלי מהעבודה שנוצרת. הרבה פעמים אני רואה שצריך להפסיק לחתוך, שזה מספיק. שהצל שנוצר במקום מסויים כל כך מעניין. היכולת שלי לצפות את הכל היא מוגבלת ובכך גם היופי. לכן אני ממשיכה ליצור בחיתוכי נייר.

כשעובדים עם נייר צריך הרבה מאוד סבלנות ואורך נשימה. הנשימה היא חלק בלתי נפרד מהעבודה הזו. כדי ליצור קו ישר צריך לנשום ולהוציא את האוויר לאורך כל הקו. אי אפשר גם לשוחח שיחות בזמן שחותכים. צריך שקט וריכוז. אולי מוסיקה שיכולה להיות רקע והשראה לעבודה. פעם, כשהדרכתי טיולים, היתה לי מחברת כזו של קטעים (כמו שיש לכל מדריכי הטיולים ובמיוחד למדריכות...) שבה היה קטע על מהות העליה. קטע שמדבר על האיזון שבין קוצר הנשימה לקוצר הרוח. אני חושבת שזה היה מתוך הספר זן ואמנות אחזקת האופנוע שכתב רוברט מיינרד פירסינג. וגם כאן צריך לנוע בין קוצר הנשימה לקוצר הרוח. ובעיקר צריך לנשום.

עוד דבר מאוד מאוד חשוב ומשמעותי הוא כלי העבודה שתבחרו לעבוד איתם. הסכינים שלכם תמיד צריכים להיות חדים. וכשהנייר מתנגד צריך להפסיק ולהחליף סכין (גם אם החלפתם לפני 5 דקות). צריך לחתוך מתוך דיוק גדול ומתוך מאמץ מועט. להפעיל כמה שפחות לחץ על היד. הכל כמובן זו שאלה של אימון. איך מחזיקים את הסכין? כמה לחץ מפעילים? איזה סוג של סכין טוב לעבודה שלי? שאלות שרק הניסיון ילמד אתכם. אבל כמובן שאתם יכולים גם להתייעץ איתי אם תרצו. אני מנסה כל פעם סכינים חדשים כדי להבין מה נוח לי. אבל המצלה חמה שלי - לא לחתוך עם סכין יפני. תשקיעו בסכין טוב (זו גם לא השעה כל כך רצינית מבחינה כספית...)

סכיני חיתוך טובים אפשר לקנות בחנויות שיש בהן ציוד לאמנות. ממליצה לכם תמיד לקנות כמה להבים אקסטרה שיהיה. אני עובדת גם עם סקלפל מנתחים ויש לי סכינים מס' 11 המתאימים לסקלפל. הם דקים יותר ואני משתמשת בהם כיום לחיתוכים עדינים במיוחד (כשהתחלתי עבדתי רק איתו).

וכמובן - הנייר. באיזה סוג נייר להשתמש? זה תלוי מה אתם רוצים ליצור. אי ממליצה לכם לא להשתמש בנייר שהוא דק מדי (למשל נייר מדפסת) ולא להשתמש בנייר עבה מדי כי אז יהיה לכם קשה מאוד לחתוך ולהגיע לדברים עדינים. נייר במשקל 180 גר' יכול להיות לכם טוב. מצד אחד הוא יכול להחזיק דימוי ומצד שני לא להיקרע כל כך מהר. אבל - תנסו ותראו. אני עובדת גם עם ניירות עבים יותר וגם דקיקים - תלוי מה מתאים.

בשלב הבא תוכלו גם לבחור אם אתם רוצים להשתמש בנייר נטול חומצה - שהוא יותר יקר אבל גם לא ישנה את צבעו במהלך השנים. את הניירות כדאי לכם לקנות בחנויות המוכרות ציוד אמנות. לא כדאי לקנות בלוק אלא לקנות ניירות בודדים. כך תוכלו להתנסות במגוון של צבעים ומרקמים וגם עוביים שונים של הנייר.

תתאמנו, תתנסו, חפשו דברים שאתם אוהבים. תמיד אתם מוזמנים להתייעץ איתי ואשמח לראות דברים שאתם עושים.